תחליפי חלב
מאת: עינב בורשטיין – יועצת ומנחה לרפואה טבעית
“תחליף חלב” או חלב פרה, מה עדיף?
אני לא יודעת מה אתכם, אבל כשאני מכינה חלב שהוא לא חלב הפרה העסיסית או העז לצורך העניין, ניקח את חלב השקדים לדוגמה, או כל גבינה שהיא לא גבינה “אמיתית”, “אוכלי כל” טורחים להעמיד אותי על מקומי ולומר לי שזה לא חלב וזו בהחלט לא גבינה! אלא זה משקה כלשהו וזה ממרח כזה או אחר, כי הרי חלב וגבינה מקורם בחי ובחי בלבד ואין לשאת את שמם לשווא. ואני שואלת את עצמי האמנם?! מי קבע?! וכדי לענות על השאלה הזו בואו נלך קצת אחורה בזמן…
ארץ זבת חלב ודבש!
את הביטוי “ארץ זבת חלב ודבש” ניתן למצוא לראשונה במקרא במעמד הסנה הבוער, כשאלוהים מטיל על משה את משימת הוצאת בני ישראל ממצרים, והעלאתם לארץ הקודש – “ארץ זבת חלב ודבש”, ולמרות שרובנו המכריע סבור שהחלב המוזכר הוא חלב הבהמה והדבש הוא דבש הדבורים, התעמקות בפניני הלכה דווקא מציגה פירוש שונה, שהטבעונים והרגישים ללקטוז שביננו יאהבו עד מאוד. ובכן, שתי דעות מנוגדות עמדו זו כנגד זו כבר בימים עברו לגבי השאלה האם מדובר בחלב ודבש המגיעים מהחי או דווקא מהצומח. מסתבר שבניגוד לדעתו של ר’ עקיבא הגורס שמדובר בתוצרת מן החי, על פי ר’ אליעזר בן עזריא משמעות המילה חֵלֶב (בניקוד צֵירֵה – חֵלֶב, ולא קמץ – חָלָב) היא – מובחר, משובח ושמן, ולכן המילה “חלב” שמוזכרת בביטוי היא בעצם דברי שבח על פירותיה השמנים, העסיסיים והמתוקים של ארץ ישראל. עוד טוען ר’ אליעזר שהדבש הוא בעצם דבש התאנים והתמרים– הנחה זו מתיישבת מבחינה הגיונית שכן באותן התקופות לא הכירו ככל הנראה בארץ ישראל את הליך הפקת דבש הדבורים. פירוש מעניין אחר שמוזכר ברשת הוא שהמילה “חלב” מתייחסת בעצם ליין לבן המופק מגפנים ועל אף שיין אדום מבחינה בריאותית מומלץ הרבה יותר מהיין הלבן זה גם פירוש מוצלח.
וכעת, משנוכחנו לדעת שגם תחליפי חלב ראויים ובצדק רב להיקרא “חלב”, נבין מהו היתרון העצום שלהם העומד בפני עצמו או אף על פני חלב מן החי. נתחיל מהחי – על פי הרמב”ם, שנחשב לגדול החכמים והרופאים, החלב מתאים לצריכה בתנאים הבאים: “ואולם החלב בעת שחלבו, למי שלא יחמיץ באסטומכתו ולא יתעשן ולא יתחדש לו נופך במותניו, הוא מזון טוב לו, וצריך שיתחבר עימו דבש” משמעות הדברים היא שחלב הבהמה לא טוב לכולם, וגם למי שזה כן טוב, אמור הוא לשתות את החלב מיד לאחר החליבה כדי שלא יחמיץ בבטנו ויגרום לנפיחות, לגזים ולכאבי בטן וכן לשתות את החלב עם דבש – זאת כיוון שחלב הוא מזון מקרר והדבש הוא מזון מחמם (גם לפי הרפואה הסינית) ואנרגטית צריך לצרוך אותם יחד. אם נסתכל על ה”תנאים” לשתיית החלב כדי שלא יזיק לו לאדם נבין מיד שזה רחוק ממה שקורה היום. ובכן מה בעצם קורה היום?
הנה לכם סיבה כל כך טובה, או אפילו 5, להמעיט בחלב מן החי:
- את הסיבה הראשונה, הנעוצה ברכיבי החלב, ניתן להפריד לשניים:
- סוכר החלב: רגישות או אי סבילות לסוכר החלב, הלא הוא הלקטוז, הינה תופעה שכיחה וידועה הנגרמת מחוסר מלא או חלקי של האנזים הקרוי לקטאז. תפקיד הלקטאז במעיים שלנו הוא לפרק את סוכר החלב שהינו דו-סוכר לשני חדי הסוכרים מהם הוא מורכב: גלוקוז וגלקטוז. אי הסבילות ללקטוז הממוצעת ביהודים היא כ- 70%! והיא הופכת להיות שכיחה יותר ככל שמזדקנים. תופעות אי הסבילות ללקטוז באה לידי ביטוי בבחילות, כאבי בטן, שלשולים, גזים ונפיחות.
- חלבוני החלב: לפי טענתם של חוקרים מסוימים החלב מכיל כמות רבה מדי של חלבון לגוף האדם, 80% מחלבון החלב הוא קזאין שהוא בעצם האלרגן המרכזי בחלב ו- 20% הוא הסוג השני – מי הגבינה – Whey protein, כאשר כמותו הכוללת של החלבון היא יותר מכפולה מהחלבון בחלב אם למשל, שהוא כאמור מותאם לצרכי התינוק בצורה מושלמת על ידי הטבע. על פי חוקרים אלה צריכת חלבון חלב היא גורם סביבתי שלילי המקדם את רוב המחלות הכרוניות של החברות המערביות כגון: סכרת, לחץ דם, השמנת יתר וסרטן. ולמי שמעוניין להרחיב קריאה בנושא הנה קישורים רלוונטים:
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/19243483/
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/19232475/
- רעלים – מזון שומני מן החי מכיל יותר רעלים ממזון צמחי. הסיבה לכך היא שרוב הרעלים המסוכנים, כמו מתכות, חומרי הדברה, פלסטיק וכו’ הם רעלים מסיסי שומן אשר מצטברים ברקמות השומן בגוף ובניגוד לרעלים מסיסי מים, לגוף קשה הרבה יותר להיפטר מהם בניקוי הטבעי המתרחש בגופנו. לרוב, על מנת להיפטר מרעלים מסיסי השומן יש לבצע דיטוקס – הליך ניקוי הדורש הכנה מוקדמת של הגוף ותפריט קפדני שאותו מומלץ לבצע אך ורק בליווי מקצועי. תיאוריית הביו-מגניפיקציה (הכפלה/הגברה ביולוגית) גורסת כי ככל שעולים בשרשרת המזון, ביבשה ובים, כמות הרעלים גדלה, היות ויצורים חיים אוכלים צמחים או יצורים אחרים קטנים יותר, זה ההסבר לכך שדגים גדולים יותר ושמנים יותר כדוגמת דגי הטונה מכילים הרבה יותר רעלים מהדגים הקטנים כגון סרדינים וברבוניות. ואם כבר ברעלים עסקינן בואו נדבר לרגע על אריזות החלב – חלב הפרה מגיעה באריזות פלסטיק או קרטון המכילים חומרים שעלולים לדלוף לחלב ורעילים לגוף האדם.
- תהליך הפסטור – חימום החלב במהירות, בקירוב לטמפרטורת הרתיחה שלו וקירורו במהירות. מטרת התהליך כשהגה אותו לואי פסטר לראשונה הייתה לחסל נגיפים, חיידקים, פטריות ושאר מזיקים הנמצאים בחלב ובכך להאריך את חיי המדף שלו וזאת תוך כדי שימור הערכים התזונתיים שבחלב ומבלי לפגום בטעמו. הבעיה הגדולה היא שהפסטור הקלאסי, עליו דיבר פסטר, המבוצע בחום של 63-68 מעלות למשך 30 דקות כבר לא קיים בתעשייה ואת מקומו תפסו פסטורים אגרסיביים שאמנם מאריכים את חיי המדף של החלב אך מאידך פוגמים בכל הערכים התזונתיים הטובים בו – חלב עמיד למשל הוא הגרוע ביותר כיוון שהוא עובר עיקור של 140 מעלות כשטעמו רחוק מלהיות טעם חלב הבהמה הטבעי והמקורי.
- הרכבה מחדש – תעשיית החלב “משחקת” עם רכיבי החלב והנה לכם דוגמה נהדרת:
השומן – ישנו חלב בעל אחוזי שומן נמוכים/גבוהים יותר – כאמור השומן של החלב כפי שהוא, ועל אחת כמה וכמה כאשר מגדילים אותו, עלול לגרום לעודף כולסטרול מהסוג הרע (LDL), לשקיעתו בדפנות העורקים שלנו, ולפגיעה במערכת הלב וכלי הדם בגופנו.
נראה כי התוצאה המתקבלת מאותו “משחק” היא “מוצר” מורכב מחדש שרחוק שנות אור מהחלב שאמור היה להתקבל ישירות מהבהמה. לרוב ככל שאנו מתרחקים מהמזון שלנו בצורתו הבסיסית, וככל שהמוצר מעובד יותר ומתועש יותר איכותו נפגמת.
- מזון הפרות – בעוד שמזונה הטבעי של הפרה הוא עשב, כיום החליטה תעשיית הבקר כדי להגדיל את רווחיה “לשדרג” את המזון ולכלול בו חלבונים, זרעונים, הורמונים ואף…לשלשת עופות ובספרדית “גואנו” – Guano. ולמי שעדיין לא מאמין למה שהוא קורא אז כן, מדובר בצואה של עופות. דו”ח מבקר המדינה משנת 2008 קובע כי: “…יש בעיה טוקסיקולוגית בהוספת לשלשת עופות למזונם של בני בקר, אף על פי שהדבר קורה כבר שנים רבות.” תוסיפו לזה את האנטיביוטיקות השונות שמקבלות הפרות והנה לכם שפע של חומרים שאינם ראויים בלשון המעטה לשכון בגופנו.
- לבסוף, אך לא פחות חשובה! היא העובדה שהפרה המסכנה מתעברת בקצב מסחרר, ואם בעבר הייתה נחלבת רק בתחילת הריונה, היום, נחלבת הפרה גם בעודה בחודשי הריונה המתקדמים – וכך האדם מקבל כמות עצומה של הורמונים כדוגמת האסטרוגן והורמון הגדילה (IGF-1) שאינם מתאימים לתזונת האדם כלל ואף עלולים לגרום לו נזק לטווח הקרוב והרחוק ולפגוע לו בבריאות.
אז מה עושים כדי להימנע מצריכה מופרזת או אף צריכה של חלב באופן כללי? תחליפי חלב!
תחליפו את החלב – לא משנה באיזה תחליף חלב מדובר, בין אם בחלב אגוזי לוז, שקדים או סויה, בתחליפי החלב הללו המיוצרים מהצומח נמצא עולם ומלואו של ערכים תזונתיים החיוניים לנו וטעמם מגוונים ומפתיעים! בעיקר כשהם מיוצרים בבית באמצעות כלים יעודיים לכך! חשוב לדעת שתחליפי החלב הנמכרים בחוץ אינם דומים כלל לתחליפי החלב הביתיים, הן בשל פגיעה בערכים התזונתיים הנפלאים שלהם והן בשל הוספת חומרים משמרים, סוכר, מייצבים וכדומה. בתחליפי החלב ניתן להשתמש הן כחלב ניגר בקפה של הבוקר, הצהריים והערב ובקפה של בין לבין , ובייחוד למי שעדיין קשה להיפרד מחלב הפרה המוכר גם במתכונים שונים כגון קינוחים, פשטידות, פנקייקים וכו’. בואו נכיר כמה מהם:
המפתיע!
אחד מתחליפי החלב המפתיעים ביותר ועם זאת המוכרים פחות הוא חלב הפרג! חלב הפרג העשוי מזרעי הפרג העשירים מאוד בסידן, למי מאיתנו שחושש לחוסר סידן עקב הפחתת מוצרי חלב או אף הוצאתם מהתפריט היומי לגמרי. ב-100 גרם פרג נמצא כ- 1,500 מ”ג סידן (פי 10! כמעט מרוב מוצרי החלב). כאן יאמר במאמר מוסגר כי גם לגבי הסידן המגיע ממוצרי החלב הדעות סוערות וחלוקות. יש הטוענים כי דווקא מוצרי החלב, הם אלה הגורמים לירידה ובריחה של סידן מהגוף, מחקר האחיות של הרווארד למשל שבחן 75,000 נשים על פני 12 שנים מצא שהגדלת צריכת הסידן מוצרי חלב הגדילה את הסיכון לשברים אוסטיאופורוטיים.
בנוסף לסידן, הפרג עשיר במינרלים נוספים חשובים בהם אשלגן, זרחן, מנגן ומגנזיום וכן ויטמינים מקבוצת B, ויטמין C ועוד. השימוש בפרח הפרג היה נפוץ עוד בתקופות הקדומות כדי לטפל בבעיות עיכול, כאבי בטן, נדודי שינה ועוד. טעם חלב הפרג הוא מתקתק ונהדר ויכול להוות תחליף מצוין בכל סוגי משקאות הבוקר.
המרגיע!
לכל אוהדי החלבון באשר הם, קבלו את חלב הסויה! חלב הסויה המופק מפולי הסויה טעים, נעים במרקמו ומכיל חלבון בכמות גבוהה מספיק להרגיע את אותם האוהדים, במידה ויוותרו על החלב מן החי, ויבטיח שגופם לא יידע מחסור בנושא. חלב הסויה מכיל חלבון מלא הכולל את כל חומוצות האמינו החיוניות שגופנו לא יודע לייצר וצריך לקבל מהמזון.
המושיע!
חלב קוקוס – מיוצר משכבת הבשר העליונה הלבנה של פרי הקוקוס. זהו לגמרי חלב עם נוכחות, שומני, מתוק ומשביע. חלב הקוקוס מתאים מאוד לשימוש בקינוחים ובמתכונים אסייתים.
המוכר והידוע!
אחד מתחליפי החלב הפופולריים הוא חלב האורז המיוצר מדגן האורז, לרוב האורז החום – זה בעצם מיצוי של אורז מבושל ודילולו במים. חלב האורז נחשב לחלב מתוק וזאת בשל המתיקות המתקבלת מפירוק פחמימות לגלוקוז. חלב האורז מכיל ויטמינים כגון ויטמין C, A וחלק מוויטמיני B, כמו כן מכיל מינרלים רבים ובייחוד מינרלים כמו אשלגן ונתרן בכמות גבוהה יחסית לתחליפי החלב האחרים. חלב האורז מומלץ לשימוש במרקים ובתבשילים.
המנחם!
חלב שיבולת שועל – טעמו של חלב זה מזכיר את טעמה של דייסת הקוואקר המנחמת והאהובה בעיקר על ילדים אבל לא רק. חלב שיבולת השועל קרמי ואינו נקרש בשל כמות השומן הגבוהה שבו, מה שמאפשר להקציף אותו באופן מוצלח יחסית לתחליפי החלב האחרים. דגן שיבולת השועל ידוע כמסדיר בעיות עיכול ומרגיע את מערכת העיכול ולכן מומלץ מאוד לילדים ולמבוגרים כאחד.