סינון כלור ממי המקלחת – ביוסרה
הקטע הבא לקוח מתוך מאמר בנושא מי מקלחת מוכלרים. המאמר פורסם במגזין האוסטרלי בריאות וטבע כרך 10 חלק 4 קיץ 1989. המאמר לקוח מהספר “100 שנים של הכלרת מים” עמודים 44-49. המאמר נכתב ע”י ג’ון אשטון, כימאי ראשי במעדה לאומית אוסטרלית לחקר המזון, וד”ר רונלד לורה, פרופסור לחינוך ויו”ר ועדת רפואת ספורט וחינוך לבריאות. בסוף הקטע מובאת רשימת המקורות.
“…ישנו צד נוסף לסיפור המים המוכלרים. כאשר אנו חוזרים הביתה מאימון בחדר הכושר, או מריצה, או ממשחק סקוואש, אנו לא רק צמאים, אלא בד”כ מעוניינים במקלחת או באמבטיה. נאמר לנו שניקיון ובריאות הולכים יחד. וזה אכן כך כאשר משתמשים במים ללא כימיקלים. כאשר משתמשים במים מוכלרים לעומת זאת, הרחצה עשויה להיות הרבה פחות בריאה מכפי שאנו חושבים.
ככלל, גזים הנם פחות מסיסים במים חמים. כאשר מים מחוממים או מורתחים, הגזים המסיסים משתחררים מהמים. הרתחת המים הנה דרך שבה כמות הכלור החופשי במים קטנה בהרבה, בעקבות אידוי לאוויר. כאשר אנו מתקלחים במים חמים או עושים אמבטיה חמה, לעיתים אנו מסוגלים להריח את הכלור המשתחרר מן המים החמים, אשר ריכוזו באוויר שאנו נושמים גדל והולך. כמות החשיפה המומלצת הנה פחות מ 3.5 חלקי מיליון. כאשר אנו יכולים להריח, אנו מעל כמות זו. חשיפה של 600 חלקי מיליון למשך למעלה מ- 10 דקות עשויה להיות קטלנית. אנו מסיקים שמקלחות חמות עם מים מוכלרים יכולות להוות סיכון בריאותי. כלור יכול לגרום לנוזלים בריאות, ונראה שסביר שגם כמות גזים קטנה הנשאפת תוך כדי מקלחת, יכולה להפחית את יכולת העברת החמצן של הריאות. יכולת זו הנה קריטית לספורטאים ולאנשים עם בעיות לב.
אספקט נוסף שיש לקחת בחשבון הנו העור שלנו העור שלנו משמש כמעטפת הגנה חיצונית לגופנו. כאשר אנו מתקלחים עם מים עם כלור, אנו למעשה חושפים את עורנו לכלור מומס. יש להניח בסבירות גבוהה, בהינתן יכולת החמצון הגבוהה של הכלור, שחשיפה קבועה למים מוכלרים מזרזת את תהליך ההזדקנות של העור, באופן דומה לחשיפה ממושכת לשמש. בנוסף, כלור יכול להגביר את האפקטים של הזדקנות העור עקב קרינה אולטרה-סגולה באמצעות ההרס שהוא עצמו גורם לתאים.
גורם נוסף שיש לקחת בחשבון הנו האיזון של החיידקים הטובים והטבעיים השוכנים על עורנו. לעורנו יש אקולוגיה ומערכת שיווי משקל משלו שיש לשמר על מנת לשמור עליו בריא ואסתטי.”
מקורות:
Hodges L., Environmental Pollution, (N.Y. : Holt, Reinhart and Winston, 2nd Ed., 1977, p. 189).
Llewllyn, W. J., Journal American Medical Association, Vol. 146, No. 13, 1951, P. 1273.
Sinclair, H.M. (Cited by Clark,L., Get Well Naturally, N.Y.: ARC Books, 1971, P.327).
Passwater, R.A., Super-Nutrition for Healthy Hearts, N.Y.: Jove Publications Inc., 1987, pp.155 – 156).
Price, J.M., Coronaries, Cholesterol, Chlorine, Banhadlog Hall, Tyliwch, Llandridloes: Pyramid Publications Ltd., 1984, pp. 32,33).
“Atherosclerosis may start with cell proliferation” Journal American Medical Association. Vol. 227,No.7, 1974,p.734).
Revis, N.W., McCauley P., Bull R., and drinking water disinfectants to plasma cholesterol and thyroid hormone levels in experimental studies’, Proc. National Academy of Science, USA Vol. 83, March 1986, p. 1485. p. 1489.
“Preliminary Assessment of Suspected Carcinogens in Drinking Water’ Report to Congress, US Environmental Protection Agency, Washing D.C., 1975.
“Water Contaminated Throughout US”, Chemical & Eng. News, 28 April, 1075,p.19.
Dowty, B., Carlisle, D. Laseter, J.L. “Halogenated Hydrocarbons in New Orleans Drinking Water and Blood Plasma”, Science, Vol. 187, 1975, pp.75-77.
Pate, T., Harris, R.H. Epstein, S.S., “Drinking Water and Cancer Mortality in Louisiana”, Science, Vol. 193, 1976, pp.55-57.
Trehy, M.L. and Bieber, T.I., “Detection, Identification and Quantitative Analysis of Dihaloacetonitriles in Chlorinated Natural Waters?, in Keith, L.H., (Ed.) Advances in Identification and Analysis