מה קורה בגוף באימון טרמפולינה

קפיצה על טרמפולינת בליקון

מאת: דנה אדלר – דר’ לפיזיולוגיה של המאמץ

 

בעבר הטרמפולינה הייתה בשימוש אצל אקרובטים ולהטוטנים והפכה בשנים האחרונות למוצר פופולרי, שניתן למצוא גם בבתים. השימוש בטרמפולינה החל בחצרות הבתים כמוצר שעשוע לילדים, אולם בשנים האחרונות גם מבוגרים רבים מבצעים על הטרמפולינה פעילות ספורטיבית כאמצעי כושר שלא רק מהנה, אלא אף תורם לבריאותם וכל זאת באווירה ביתית ונעימה.

אז מה בעצם הסוד שהופך את הטרמפולינה לכל כך בריאה עבורינו? אילו יתרונות בריאותיים נוכל להפיק ממנה?
הכל בכתבה הבאה.

הסוד הבריאותי של הטרמפולינה

כשבוחנים מהם מרכיבי הכושר החשובים, שעליהם יש להתמיד ולעבוד, מתמקדים הן בפעילות ארובית, המשפרת ומשמרת סיבולת לב ריאה והן על עבודת התנגדות המסייעת בחוזק שריר, חוזק מפרקי, מניעת פציעות ועוד [1]. כמובן שאין להמעיט מערכם של המרכיבים הנוספים, כגון שמירה על גמישות המאפשרים שמירה על ROM (טווחי תנועה) ואף עבודה על שרירי יציבה ושרירים עמוקים המאפשרת תפקוד פונקציונלי טוב יותר במהלך היום-יום. היופי בטרמפולינה, שהיא מאפשרת לעבוד על כל אותם מרכיבי כושר גופני תוך הנאה צרופה.

 


כיצד זה עובד ?

הקפיצה על הטרמפולינה יוצרת העמסה אנכית של שלושת הכוחות הפיזיקאליים:
1. כוח המשיכה (כוח הגרביטציה) – G.FORCE
2. האצה – ACCELERATION
3. האטה – DECELERATION

הכוחות יוצרים בסיס פיזיקלי לכל השינויים הפיזיולוגיים. בהפעלה ויציאה ממצב יציב כגון ניתור ונחיתה, ה- IMPACT הנוצר מאלץ הפעלת רפלקסים, שימוש הסוגרים והשרירים העמוקים. הבלימה על טרמפולינה טובה יותר מאשר על משטחים רגילים אחרים [2]. עובדה זו נמצאה עוד במחקרים מטעם N.A.S.A ב- 1980 [3]. בריצה רגילה מסתבר כי כוח המשיכה (גרביטציה) המופעל באזור העקב הוא פי שתיים מכוח המשיכה המופעל באזור הצווארי ובאזור הגב. מאידך כוח המשיכה המופעל על אזורים אלה בטרמפולינה הוא בחלוקה זהה לחלוטין, סימטרית ומאוזנת. מצב זה ימנע פציעות עתידיות ויאפשר יציבה וחיזוק תקין במפרקים אלה. מחקרים נעשו גם בילדים אשר הראו שיפור תוך 12 שבועות בלבד בתפקוד המוטורי ובשווי המשקל [4].

עובדה זו, כיום, משכה פיזיותרפיסטים רבים להסתייע בטרמפולינה בתהליך שיקומי מפציעות שונות כולל בספורטאי הישג שונים ולא רק בפעילות גופנית רגילה. נעשה מחקר על אתלטים ב 2014 אשר שיפר להם תפקוד לאחר פציעה וכמו כן שיפר את ביצועי הקפיצה שלהם [5] . כמו כן נעשה מחקר מעניין על כדורסלנים אשר הוכיח שיפור ניכר ביכולת הקפיצה האנכית בזכות אימון על טרמפולינה [6].

מחקרים אלה מוכיחים פעם אחר פעם כי יצירת גרביטציה מוגברת, למעשה מעודדת חיזוק של שרירי השלד.

תנועת הבלימה ברגליים משפרת את כל שרירי היציבה ומתמקדת בחידוד המערכת הוסטיבולארית (שווי המשקל) תוך דגש על הפעלת המערכת הפרופיוספטית. פרופיוספציה היא האינפורמציה החושית שאנו מקבלים מחיישנים הנמצאים בכל גופנו, והיא זו שמדווחת לנו על מצב ומיקום מרחבי של האיברים שלנו ביחס לסביבה שבה אנו נעים. מחקרים רבים מעידים כי איבוד פרופיוספציה שרירית מעלה את השכיחות לפציעות. הטרמפולינה באופן ברור שיפרה את תפקוד המערכת הפרופיוספטית ובכך את שו”מ, הפחיתה כאבים ואף פציעות עבר, תוך 6 שבועות בלבד [7]. נעשו אף מחקרים בחולים אשר עברו שבץ מוחי ואשר סבלו מבעיות נוירולוגיות [8] אותם חולים אשר אומנו על טרמפולינה, השתפרו באופן מובהק בשליטה על שו”מ ביחס לקבוצת הביקורת (שביצעו אימון שו”מ רגיל) וזאת תוך 3 שבועות בלבד.

היכולת לבצע מאמץ ממושך של קפיצות לאורך זמן, נותנת גם היא מענה נהדר לפעילות אירובית, המאפשרת גם שיפור מערכת לב ריאה וגם תורמת להגברת חילוף החומרים מאחר וניתן לבצע על הטרמפולינה אימון ארובי רציף כמו שניתן לבצע בריצה או הליכה.

N.A.S.A מצא [9] כי מידת הגירוי הביומכני גדול יותר במאמצים של קפיצה על טרמפולינה, לאותה רמת צריכת חמצן VO2 ובאותם דפקים של מאמץ, ביחס לריצה.

תרומה לצפיפות העצם היא אחד היתרונות הבולטים לתנועת הבלימה (IMPACT). הקפיצה באופן כללי, מאפשרת השגת צפיפות עצם טובה בגיל הילדות וההתבגרות וכמו כן מאפשרת לשמר את אותה צפיפות המושגת במהלך שארית החיים. כאשר צפיפות העצם יורדת עם הגיל, פעילות זו תסייע בכך שקצב ירידת הצפיפות תהיה מתונה יותר ואף תיעצר. במקרים של טיפול תרופתי בשילוב פעילות גופנית, אף נצפתה עליה בצפיפות העצם [10].


טרמפולינה כאמור מספקת את תנועת הבלימה המיטבית היכולה לתרום בכל האמור לעייל. יש לציין כי במצבים כאשר מחלת העצם היא ברמת גבוהה כגון אוסטאופורוזיס, יש להיוועץ עם הרופא המטפל.

אז לא רק שהטרמפולינה היא מכשיר נגיש וקל לשימוש, יתרונותיה רבים ומגוונים , כעת נותר רק לקפוץ. תהנו…..


רשימת המקורות

  • ACSM (2006). Guidelines for exercise testing and prescription. Williams&Williams
  • Bryan L. Riemann; Scott M. Lephar ,2002
  • Bhattacharya A, McCutcheon EP, Shvartz E, Greenleaf JE
  • Paraskevi Giagazogloua , Dimitrios Kokaridasb 2013
  • Karakollukçu M. 1, Aslan C. S. 2014
  • Gaurav, S. Pooja, A., Shishir, N., Tanvi, A, 2013
  • DAWSON j KIDGELL,I DEANNA M. AND PHILIP J. SEYMOUR, 2007
  • Miklitsch C Krewer C, Freivogel S, Steube D, 2013
  • Bhattacharya A, McCutcheon EP, Shvartz E, Greenleaf JE 1980
  • KEMMLER -ACSM, KLAUS; LAUBER, DIRK 2002
0